מיליארדים יורדים לטמיון: כך מתבזבז תקציב הביטחון של ישראל | יצחק בריק

תפיסת הביטחון של מדינת ישראל שעיצב וניסח ב־1953 דוד בן־גוריון לא עודכנה מיני אז, ואין ישיבות הממשלה והקבינט שעניינן – ראייה לרחוק והכנת הצבא על סמך איום הייחוס העתידי – עוסקות בכך. מן המפורסמות הוא, שכל רמטכ"ל עושה בצבא כבתוך שלו: ללא בקרה ופיקוח של הדרג המדיני עליו, ולכן אין המשכיות בבניית הצבא מרמטכ"ל לרמטכ"ל.

אין לכם רמטכ"ל שאינו עושה תפנית של מאה שמונים מעלות בדבר התהליכים שהוביל קודמו כדי להטביע את חותמו בראייה קצרת מועד כאורך כהונתו שהוא ארבע שנים. למה הדבר דומה? לרכבת הרים שעולה ויורדת במסלול מפותל ללא כיוון, ללא מטרה וללא קברניט שמוביל אותה. והתוצאה מכך היא הולכים לריק מיליארדי דולרים.

בתוך תקציב המדינה יש גם החלק שמועבר לביטחון. ערכו בשנים הקודמות היה בסביבות 70 מיליארד שקל לשנה. בחלוקה כמעט שווה בין משרד הביטחון לבין הצבא: 50 אחוז לערך מסכום זה הוקצה לצה"ל וחמישים אחוז לערך – למשרד הביטחון. מטבע הדברים, משרד הביטחון והצבא יידרשו להגדיל את חלקם בעוגת תקציב המדינה הבא כדי שיוכלו לקדם את התוכנית הרב-שנתית ונושאים רבים אחרים.

בדיוני תקציב המדינה מתפתחים תדיר ויכוחים קשים בין השרים לגבי חלק משרדם בעוגה התקציבית. גם משרד הביטחון והצבא מאוד דומיננטיים בדרישותיהם לתוספות תקציב. לאחר שמתקבלת החלטת הממשלה על התקציב, ולאחר שעובר החלק של תקציב הביטחון שאישרה הממשלה למשרד הביטחון והצבא – אין שום פיקוח ובקרה חיצונית של משרד האוצר או כל גורם אחר על השימוש בתקציב במשרד הביטחון והצבא ע"פ הנהלים המחייבים.

מתברר שהיעדר פיקוח ובקרה גורר ירידה של מיליארדי שקלים לטמיון במשך השנים בעטיים של התנהלות לא־ראויה, היעדר שליטה וסנכרון בין אגפי המטה הכללי והפיקודים ובין משרד הביטחון לצבא. גדולה מזו, אין מנהל לצבא, וסגן הרמטכ"ל, שבא להיות הרמטכ"ל הבא, כמעט שאינו עוסק בניהול הצבא אלא בלימוד משרת הרמטכ"ל. תהליך זה מביא לידי חוסר שליטה בתקציב הביטחון ואובדן ממון רב שנופל בין הכיסאות.

1. פרשת בתי המלון לפני כמה שנים – מעל 130 קצינים בכירים נמצאו מתנהלים מול מנהלי בתי המלון שבהם הם ישנו בלילות בצורה לא ראויה הגובלת בשחיתות. הנושא הוסתר מעיני הציבור ועלה למשלם המיסים ממון רב.
 
2. פרשת מִנהלת הגבולות במשרד הביטחון הבונה את הגדר סביב גבולות מדינת ישראל במיליארדי שקלים זה שנים הרבה. נמצאו ממצאים חמורים מאוד בחקירת מצ"ח ובביקורת מבקר מערכת הביטחון המעידים כמאה עדים על שחיתות, על שימוש בכספים בניגוד לייעודם המקורי, על הטיית מכרזים ועל העדפת מקורבים ללא קשר לכישוריהם. כן נמצאה התנהלות כספית חמורה מאוד ללא שקיפות שכתב בדוּח חמור מאוד משרד רואי חשבון חיצוני שהתבקש לעשות את הביקורת כל זה עולה למשלם המיסים הון עתֵק. חקירת מצ"ח, ביקורת מבקר מערכת הביטחון והדוח של משרד רואי החשבון טואטאו מתחת לשטיח והנושא הועלם מעיני הציבור.
 
3. תוכנית "אשד הנחלים" שנועדה לשדרג את ציוד הלחימה של החיילים ולשקם מחדש את מחסני החירום של אוגדות צה"ל – הושקעו במיליארדי שקלים. במלחמת לבנון השנייה(2006) נמצאו מחסני החירום לא כשרים. התוכנית ארכה כחמש שנים (2011-2006). שנה לאחר סיומה עשה מבקר המדינה ביקורת במחסני החירום של צה"ל כדי לקבל תמונה עדכנית בדבר מוכנות מחסני החירום של האוגדות לאחר שהושקעו מיליארדי שקלים בהכנתם.

המבקר פרסם דוח קשה מאוד וקבע שהמצב חזר לסורו מכיוון שלא הוקצב כסף לאחזקה שוטפת של המחסנים והציוד לאחר סיום התוכנית. התקיימה אחזקה שפגעה קשות בכשרות אמצעי הלחימה; לא היו בקרה ומעקב שוטפים; היה מחסור גדול בכוח אדם מקצועי לאחזקת אמצעי הלחימה הנתונים במחסני החירום שעולים מיליארדים. המחסור נבע מפיטוריהם של אלפי נגדים ותיקים ומקצועיים רבים על ידי הצבא כדי לחסוך לצה"ל בעלות משכּוּרתם.

היעדרותם הנגדים המנוסים גררה נזקים מחוסר טיפול מקצועי באמצעי לחימה שעלו למשלם המיסים מיליארדי דולרים. הנזקים נאמדים בהון עתֵק העולה באלפי מונים יותר לצבא ולמשלם המיסים מהמשכורות שנחסכו בפיטורי אלפי הנגדים הוותיקים והמקצועיים. פיטורים אלו פגעו אז ופוגעים עד עצם היום הזה בכשירות יחידות מחסני החירום. במילים אחרות, השקעה של מיליארדים ירדה לטמיון.

מסתבר שבהרבה מקרים החברות האזרחיות לא עומדות בלוחות הזמנים מחמת חוסר בקרה ומעקב הולמים של משרד הביטחון והצבא; לדוגמה מיזם שנחתם גביו חוזה שבו החברה צריכה לפתחו בארבע שנים בעלות של 400 מיליון שקל, נמשך שמונה שנים בעלות של 800 מיליון שקל. העלות למשרד הביטחון והצבא קפץ פי שניים מ־400 מיליון שקל ל־800 מיליון שקל, וגם זמן הפיתוח קפץ פי שניים מארבע שנים לשמונה שנים.

היות שהחברה המפתחת חרגה מזמני הפיתוח (בניגוד למה שנחתם בחוזה), נמצא שהמיזם הפך ללא רלוונטי. כך התאדו והתכלו 800 מיליון שקל מחוסר פיקוח ובקרה של משרד הביטחון והצבא.התנהלות מופקרת זו לא השתנתה לאחר פרשה זו, לא נעשו תחקירים לא הופקו לקחים והתנהלות זו המשיכה לעוד מיזמים רבים.
 
7. זה שנים נגנבים ממחנות צה"ל שאינם שמורים כמויות עתק של תחמושת, נשק, ציוד ואמצעי לחימה. גם כאן מדובר במיליארדי דולרים שהלכו לאבדון ובפגיעה קשה בביטחון המדינה.
 
כללו של דבר, ע"פ דעתי, ממשלת ישראל חייבת להפעיל מנגנון בקרה ופיקוח חיצוני למשרד הביטחון והצבא על התקציב שמגיע למעל 70 מיליארד שקל בשנה, (וכעת בעקבות המלחמה תקציב הביטחון יעלה על 100 מיליארד שקל בשנה ) ולא לאפשר להתנהלות חמורה זו להימשך.
אני ממליץ בחום לשר האוצר להכניס בחוק ההסדרים מנגנון פיקוח ובקרה חיצוני על תקציב משרד הביטחון והצבא, ההתנהלות הקלוקלת במשרד הביטחון והצבא של חוסר שליטה ובקרה אסור לה להימשך.

גם דונלד טראמפ מפנה לנו את גבו. הוא כרת הסכם עם החות'ים מתימן, לפיו הם לא יתקפו אוניות אמריקאיות, אך לא הזכיר כלל את ישראל בהסכם זה, החות׳ים כבר הודיעו שהם ימשיכו לירות על ישראל ועל אוניותיה. טראמפ שואף להגיע להסכם כלכלי וצבאי עם הסעודים, בהיקף של מאות מיליארדי דולרים, ואינו מזכיר עוד את התנאי שגם ישראל תהיה שותפה בהסכם. הוא מנהל שיחות על הסכם גרעין עם האיראנים, וישראל כלל אינה נלקחת בחשבון ומודרת לחלוטין.

כל ראייתו של טראמפ היא ראייה של איש עסקים, שמטרתו להביא לעסקאות אלה ממון רב לארצות הברית. הוא החליט שבמקום להילחם באויבותיה של ישראל יחד עם ישראל, מוטב לו לעשות עמן הסכמים ולהרחיק את ישראל, שכן אין לו בה עוד צורך. זהו עניין של זמן בלבד עד שגם הסיוע האמריקאי לישראל יוטל בספק. בסקר שנערך בארה"ב 50% אמרו שהם אינם מזדהים עם ישראל ומתוכם יהודים רבים, הדור הזה יקח את השלטון בארה"ב עוד מספר שנים, ואז אנו עלולים לאבד את ארה"ב והסיוע הכלכלי והצבאי, ובלי סיוע זה אין לישראל כל יכולת לשקם את הצבא ואת המדינה כולה.