ועדת הכספים התכנסה היום (שני) לדון בתקצוב מערך הכבאות, על רקע השריפות הנרחבות ברחבי הארץ בשבועות האחרונים. נציגי מערך הכבאות התריעו מפני עלייה חדה ומתמשכת בהיקף השריפות ובמספר האירועים, והתריעו כי היערכות המדינה – הן בכוח אדם והן בציוד – אינה מדביקה את הקצב.
במהלך הדיון, סגן נציב כבאות והצלה חשף נתונים מדאיגים: בעוד שבשנת 2021 נרשמו בישראל כ־100 אלף אירועי חירום, בשנת 2023 זינק המספר ליותר מ־160 אלף, והתחזית לשנים הקרובות מצביעה על כ־200 אלף אירועים בשנה. לדבריו, בשבועיים האחרונים בלבד נשרפו 30 אלף דונם ברחבי הארץ – נתון גבוה אף מזה של אסון הכרמל, שבו נשרפו 25 אלף דונם.
"הצלחנו למנוע אסון גדול רק בזכות המקצועיות והאומץ של לוחמי האש", אמר סגן הנציב, "אבל אנחנו לא ערוכים למספרים כאלה. יחס לוחם אש לאזרח בישראל עומד על 1 ל־4,500. בעולם – 1 ל־1,000. בתרחיש הייחוס תכננו זמן תגובה של 7 עד 9 דקות. בפועל, בשטחים פתוחים, אנחנו מגיעים רק אחרי 14 דקות בממוצע".
מהמשרד לביטחון לאומי נמסר כי בשנה האחרונה הוזרמו תקציבים משמעותיים לשם התעצמות ורכש, וכי המערך עמד היטב באירועים האחרונים. עם זאת, המשנה למנכ"לית המשרד הודתה: "בתרחיש חמור יותר – המערך בפער".
לדבריה, קיימים הליכי רכש מתקדמים לשני מסוקי בלק־הוק נוספים, ונעשים מגעים עם משרד האוצר לרכישת שניים נוספים, אך הוסיפה הסתייגות: "זה לא עניין של חודשים. גם מדינות אחרות ממתינות". לנוכח ביקורת חברי הכנסת על קצב התקדמות תוכנית אזורי החיץ, הודתה המשנה למנכ"לית כי יש צורך בהאצת הקצב: "הפעילות מתקיימת – אבל צריך להגביר אותה".
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, קרא למשרד האוצר לסייע בתקצוב מוגבר למערך הכבאות. באוצר השיבו כי התקציב כבר גדל משמעותית בשנים האחרונות, וכי תפקוד מערך הכבאות באירועים האחרונים מוכיח שלפחות בטווח הנוכחי – מדובר בתקציב סביר. עוד הוסיפו כי המשרד לביטחון לאומי קיבל תוספות תקציביות גדולות, שביכולתו להפנות לשירותי הכבאות לפי שיקול דעתו.