ג’ייק, יעקב, עומד לחגוג את יום הולדתו ה־13, והוא ומשפחתו יגיעו בקרוב לנמל התעופה בן־גוריון. לא מדובר בטיול לחו”ל. במקום לחגוג בבית הכנסת המקומי של הקהילה בארצות הברית, עם השכנים והחברים, ג’ייק ומשפחתו בחרו לציין את האירוע המכונן בישראל. לא סתם בישראל – בכותל המערבי בירושלים, המקום הקדוש ביותר לעם היהודי.
זהו רגע מיוחד לא רק לג’ייק, אלא גם לאחותו הקטנה, שרה, שמאז ומתמיד חלמה לגעת באבנים הגדולות שאותן ראתה עד כה רק בתמונות ובסרטים. היא כבר מדמיינת את עצמה מניחה פתק קטן בין האבנים, כמו שסיפרו לה שעושים. למשפחה הזו, כמו למשפחות יהודיות רבות ברחבי העולם, יש חלום פשוט: להרגיש חלק. לציין ולחגוג את הזהות היהודית שלה במדינת ישראל, שכה חשובה לה, להעמיק את הקשר איתה ולהנחיל אותו גם לילדיה.
לוחות הטיסות בשדות התעופה בעולם אומנם נצבעים כיום באדום כשהיעד הוא תל אביב, אבל ג’ייק, שרה והוריהם יגיעו לארץ למרות הכל. מדובר במשפחה נחושה ואמידה. לא כל אחד יכול להרשות לעצמו כרטיס טיסה לישראל עכשיו, לאחר נפילת הטיל מתימן באזור נתב”ג.
זה לא כל כך נעים לראות גן סגור, אומר שיר הילדים המפורסם. אך כששערי המדינה נסגרים אט־אט, מדובר בנזק של ממש. לא רק לכלכלה או לחופשות הקיץ של ישראלים רבים, אלא לקשר שלנו עם יהדות התפוצות ולקשר של יהדות התפוצות עם מדינת ישראל ועם הישראלי ברחוב, בלי פילטרים של פוליטיקאים ותקשורת.
חמש השנים האחרונות היו מאתגרות במיוחד בכל הקשור להגעה לישראל. ממגיפת הקורונה ועד המלחמה, יהודים רבים מחו”ל נאלצו לוותר על הביקור השנתי בישראל או על הצטרפות למשלחת לארץ, והכי גרוע, נאלצו לבטל אירוע בר או בת מצווה בכותל, שתוכננו בהתרגשות שנים מראש.
בתוך בעיותינו הרבות, יש לתת את הדעת גם לצרה הזו. חברות הלואו קוסט חדלו זמנית לעבוד בישראל. הסיקור התקשורתי ברחבי העולם של המתרחש במזרח התיכון ממשיך להציג את ישראל באור שלילי, ומצליח להשפיע על דעת הקהל הבינלאומית. דור יהודי הולך ומתבגר בלי שיצא לו לחוות דרך הרגליים והעיניים את מדינת ישראל ולהכיר אותה באמת.
מרכז שירות תעופתי בקפריסין, שאטלים ימיים ליוון, כיסוי ביטוחי מטעם המדינה לחברות זרות – פתרונות יצירתיים למצב שאליו נקלעה ישראל יש על המדף למכביר, אך פעולות של ממש מצד הגורמים הרלוונטיים לשיפור המצב הבעייתי, אין. לו אני שרת התחבורה מהמחנה הלאומי שמעודד עלייה, הייתי מציבה את הנושא בראש סדר העדיפויות. הנה סיבה ציונית הולמת לפתור את משבר התעופה הישראלי.
הכותבת היא מנכ"לית התנועה המסורתית