הרי שבעי הפתעות אנחנו, כמובן אחרי ה-7 באוקטובר, אבל הנה ההיסטוריה חוזרת ושוב אנו מופתעים, נופלים, וקמים. מין נחום - תקום כזה, אלא מה, יש גם גבול מסוים, שממנו כבר קשה להתאושש ולקום מחדש. יתכן שאנחנו שם. הפתעה חדשה. המרד הכלכלי הגדול.
מיד לאחר יום העצמאות, ובטרם הפציעה שנת עצמאות חדשה, התעוררו מאות, או אלפים ממורי ישראל, מורים ומורות, גננות וגננים והודיעו על ״מחלה בלתי צפויה״ שפקדה אותם וממילא לא יוכלו להגיע לעבודה ביום א”. על פי מספרי ה״חולים״ ברור היה כי פרצה מגיפה במערכת החינוך בישראל והיא פגעה בה קשות
מיד לאחר ידיעות אלה, התעוררו באופן מוזר שני משרדי הממשלה, החינוך והאוצר ואילו משרד הבריאות, המופקד על בריאות הציבור, נשאר אדיש, נמנע מלהכריז מיד על ״מגיפה מידבקת״ ולהודיע על סגר לעובדי ההוראה החולים. המרצע יצא כמובן מן השק במהירות, לאחר שנעשה נסיון לנכות משכר המורים והמורות 3.5%, במסגרת ״תרומתם״ הכפויה של עובדי השירות הציבורי, כולל עובדי ההוראה, למאמץ המלחמתי, החליטו המורים למחות ובגדול.
הסיפור הוא פשוט למדי, לפני חודשים אחדים, לקראת תקציב 2026, הסכים יו״ר ההסתדרות, ארנון בן דוד להיכנס מתחת לאלונקה ולדחות, לוותר על תוספות שכר, יתר על ואף הורדת שכר׳ לעובדים, עם פיצוי מסוים בעתיד. בן דוד הוא נושא ונותן מיומן, אבל באוירה המלחמתית היה גם הוא מוכן להתגייס, הוא ועובדי המדינה. רוב מכריע של הציבור היה שרוי אז בתחושת חירום, כי הרי עת מלחמה היא, והמחאה הייתה קטנה ונעלמה מיד.
הציבור הזה התעורר השבוע, ראשית, כי הקיצוץ בא לידי ביטוי במשכורת, נגמרו המשחקים, אבל יתרה מזו התברר כי העובדים הם ״פראיירים״ מודל 2025, רק הם נכנסו מתחת לאלונקה… הממשלה שגייסה את רצונם הטוב, המשיכה לחלק כספים ביד נדיבה למגזרים שחביבים עלייה - החרדים - במיוחד ולמטרות שהיא מקדשת, כמו ה״שטחים״. אין כסף? יש כסף, מסתבר והרבה. לא זו רק זו הממשלה מצידה לא עשתה כל ניסיון נראה לעין להתייעל, לצמצם משרדי ממשלה ופעילויות לא חיוניות, תחושת החירום הייתה זמנית, מוגבלת ובמעמד צד אחר בלבד.
הציבור הישראלי, שהיה משוכנע באוקטובר 23 כי ישראל יוצאת למלחמה מוצדקת וכי עלינו לממן אותה, אם אנחנו רוצים לנצח, התעשת והתעורר. במאי 2025, אנחנו מדברים על ישראלים אחרים, מאוכזבים מהתנהלות המלחמה, חסרי אימון במנהיגות ומעל לכל אינן מוכנים לפתוח את הכיס עוד. אם לקצץ, אז לכולם, ובכלל, נשאלות פתאום שאלות שלא מן העניין, למה אנחנו ממשיכים במלחמה ומה מטרותיה ולאן תביא אותנו?
באופן מוזר, תוך כדי המאבק הציבורי זה, הודיעה הממשלה על תכנית ל״כיבוש עזה״, שמשמעותה עשרות מיליארדי שקלים לתקציב בטחון חדש ומשודרג. כיבוש עזה איננו רק אתגר ביטחוני ומדיני, הוא גם קושי כלכלי, בסדרי גודל שאיננו מכירים. כל זאת לאחר שתקציב הביטחון לשנה הבאה כבר מגיע ל100 מיליארד ש״ח וזאת אינה ה״מילה האחרונה״. הציבור מבין עתה טוב יותר לא רק שאין מלחמות קלות, אין גם מלחמות זולות
הניסיון לדכא את ״מרד המורים״ נכשל, תהום פעורה כיום בינם לבין המנהיגות הנבחרת שלהם ומעבר לה בינם לבין הממשלה. כדי להוסיף שמן למדורה התברר להם כי יום המנוחה הנוסף שהובטח להם הוא ל״ג בעומר, רק שהוא בכלל חל בשנה הבאה ביום שישי ובשנה לאחריה בשבת. כלומר בשני ימים שבתון, כך שמתנה אין פה. עוד שמן למדורה.
״לא פתחנו לוחות שנה״ הודה שר החינוך והכעיס רבים על שטחיות וחוסר התחשבות. המורים והמורות, צוותי ההוראה הגיבו במהירות. המחלה הישנה שלהם התחדשה במלא ההיקף, מאות מוסדות חינוך אינם מתפקדים וההורים שוברים את הראש מדי לילה מה לעשות עם ילדיהם, כך שהנזק הסביבתי, הולך ומתרחב.
ממשלת ישראל הצליחה במידה מרובה להרתיע מפני סרבנות גיוס, אני מצטרף לכך. אם הנסיבות מחייבות ,יש להופיע לגיוס. בקרוב נדע אם אכן המילואימניקים מתייצבים לצוי 8 החדשים. יש בהחלט קושי עם סרבנות ולכן המכתבים שנשלחו לאחרונה על ידי צוותי אוויר במילואים ויחידות שונות בצה״ל, לא איימו בסרבנות במלוא מובן המילה, רק הבהירו כי המלחמה הולכת ומסתבכת מנימוקים אישיים ופוליטיים וכי יש לשנן, לשוב ולשנן כי מטרת העל שלה היא החזרת החטופים, אחריה תבוא השמדת החמאס. הממשלה, כידוע, מדרגת העדיפויות האלה בצורה הפוכה.
מרי אזרחי מהסוג שמפגינים המורות והמורים הוא תופעה חדשה. הם נזהרים שלא להגדירה כפוליטית, שהרי בית הדין לעבודה עלול לכפות עליהם חזרה מיידית לעבודה. הוא, אכן, כבר קבע זאת, אבל בשל ה״מגיפה״ הבלתי מזוהה״ המחאה נמשכת ורבים מאוד לא חזרו לעבודה.
באופן מעשי אנחנו עדים לניסיון ראשוני לאתגר את הממשלה, במקום ובזמן שלא ציפתה לו. בעוד שהממשלה התמקדה במשרתי המילואים וה״קפלניסטים״ והתריעה כי לא תעבור לסדר על גילויי הסרבנות, הרי עובדי ההוראה, תקפו בחזית אחרת. הממשלה לא היתה ערוכה לכך והניחה, בטעות, כי הציבור מוכן לספוג פגיעה בכיס. אז, לא. המרי הכלכלי האזרחי הוא האתגר החדש, ההפתעה של מאי 2025. וכן, שכחתי, רונן בר שוב לא התריע.
ד"ר נחמן שי הוא יו״ר אגודת חוקרי צבא - חברה, ששימש בעבר שר התפוצות ודובר צה״ל