המלחמה בעזה וההתפתחויות הדרמטיות באזור מציבות בפני ירדן צבר של אתגרים שמדיר שינה מעיניה. התמשכות המלחמה והמשבר ההומניטרי החריף ברצועה מקשים מאוד על הממלכה, שקראה לשגרירה בישראל לחזור לעמאן כבר בשלב מוקדם של המלחמה. בנוסף, עליה להתמודד עם רעיון “הריביירה בעזה” של טראמפ, ניסיונות הסיפוח של ישראל בגדה המערבית, מאמצים איראניים לחמם את הזירה הפנימית בירדן, ועוד. בצד כל אלה קיים המצב הכלכלי שמאתגר את הממלכה באופן קבוע כמעט.
נפילת משטרו של אסד בדמשק לא התקבלה בעצב בירדן, אולם החלופה האסלאמית בדמות אחמד א־שרע מדאיגה את ארמון המלוכה עוד יותר לנוכח השלכותיה האפשריות על הזרם האסלאמי בממלכה ובאזור. ההישג של “חזית הפעולה האסלאמית”, המייצגת את האחים המוסלמים בירדן, בבחירות האחרונות לפרלמנט בספטמבר 2024 היה ניסיון של המשטר לאפשר לאופוזיציה “לשחרר קיטור”, בתקווה לשלוט ככל הניתן בזירה הפנימית הגועשת.
ניתוח הזירה הירדנית עשוי להטעות. הממלכה ההאשמית מתמודדת עם שורת אתגרים, כלכליים ומדיניים, ועד עתה יכולה להם, הרבה בזכות מפגש האינטרסים האסטרטגי עם ישראל וההישענות על ארצות הברית. התלות הירדנית ביבוא הגז מישראל, כמו גם בסיוע האמריקאי, חשובה, אולם אם וכאשר האמון מול שחקנים אלה נשחק, כפי שקורה כעת, התלות מזינה ביקורת פנימית חריפה.
האם יש לירדן חלופות בדמות מדינות כרוסיה או סין? נראה שלא, לפחות בטווח הנראה לעין, אולם שיח תקשורתי־אקדמי כבר מתקיים בכיוון זה. האם ירדן ניצבת בפני “איום קיומי”? ירדנים לא מעטים ישיבו בחיוב. ישראלים יטענו כי מדובר שוב ב”תחושה שגרתית” שהממלכה מרבה להשתמש בה.
אז מה השתנה?
ראשית, מדובר בכמה התפתחויות, ובראשן האיום בטרנספר של פלסטינים מהרצועה לירדן , ובהמשך אולי גם מהגדה לירדן. שנית, מדובר בזירה ישראלית שונה באופן מהותי מבעבר. השיח הישראלי על אודות סיפוח, שכיום הוא חלק מהאג’נדה של שרים מרכזיים בממשלה, מייצר איום מוחשי. החשש בירדן, מופרז אם לאו, הוא שישראל הנוכחית איננה חוששת מפתרון הבעיה הפלסטינית על חשבונה של ירדן.
רבים יגרסו שמצרים יכולה לשרוד אם תאולץ לארח בסיני פלסטינים מהרצועה. לא כך הדבר בירדן. ובנוסף, כאמור, ירדן מתמודדת כעת מול שתי חזיתות חיוניות, המהוות את משענתה האסטרטגית, ישראל וארצות הברית.
האם חששות הממלכה ההאשמית מוגזמים?
האם חיוניותה עבור ישראל תעמוד לה, למרות משנתה המדינית של ממשלת ישראל הנוכחית? ייתכן. אולם, כאמור, מדובר במקבץ בעייתי וחריג שעימו מתמודדת הממלכה. כדאי שישראל הרציונלית תפקח עין ותבחן היטב את אינטרסיה האסטרטגיים מול ירדן.