בשעה טובה, בעוד פחות מחודש הבת שלי תתגייס. זה די מעסיק אותי בימים אלה נוכח השאלה איך אפשר שלא להתגייס בעת הזאת. באופן יותר ממוקד, אומר שאני לא מצליחה להפסיק לחשוב על כך מאז שראיתי את הסרטון שבו סא"ל (במיל') אייל יפה, מהמפגינים הבולטים במחאה נגד הממשלה, נצמד לכאורה ללוחמת מג"ב בזמן הפגנה.

המחשבה על סיטואציה שבה בתי, אחת מחברותיה המגויסות, ולמעשה כל אחת הנדרשת למלא את תפקידה במסגרת השירות הצבאי וגבר נצמד אליה וכופה את עצמו עליה – מבעיתה. זה בדיוק מה שרואים בסרטון ההפגנה שבה יפה לכל הפחות נצמד עם מפשעתו (סליחה על הבוטות, אבל זה מה שראיתי) ללוחמת מג"ב, שבסערת המשימה שהוטלה עליה לפנות מפגינים החוסמים את הכביש, לא הבינה ולא הבחינה שזה מה שקורה עד שלוחמת נוספת נזעקה לעזרתה, והדפה אותו.

ולא, זה שלא הרגישה, לא אומר שלא קרה.

ליפה, החשוד בביצוע מעשה מגונה בלוחמת, רזומה צבאי מרשים ועשיר, אך הוא גם האיש שגנב טנק מאתר הנצחה בימי ההפגנות נגד ההפיכה המשטרית טרום 7 באוקטובר. אז היו אפילו כאלה שראו בו גיבור שהיה לו האומץ לפלח טנק בשם המחאה.

בחיפוש בביתו שנערך לאחרונה עם מעצרו, לא נמצא טנק, אך נתגלה מצבור אמל"ח מרשים: רובה קלצ'ניקוב, רובה קרבין, רימון הלם שפג תוקפו, מחסניות וקליעים (הלו, משטרה, איך אחרי אירוע גניבת הטנק לא ערכתם חיפוש בביתו?).

אה, כמעט שכחתי. פורסם כי כאשר נקלט במתקן הכליאה, נשאל אם יש לו פריטים אסורים והשיב בשלילה, אבל במכנסיו היה Air Tag, המאפשר מעקב מיקום בזמן אמת. מיותר לומר שאם היו מוצאים את מצבורי הנשק בביתו של אזרח ערבי ישראלי, הוא לא היה יוצא מכך פטור בלא כלום. כנ"ל כבר באירוע ההוא של הטנק.

אני מודה שחרף ארסנל הנשק שאמור לזעזע, אותי מחריד יותר החשד למעשה מגונה בלוחמת. לכן אני לא מצליחה להבין איך זה שיש לא מעט מתומכי המחאה שקופצים וקופצות להגן עליו ויודעים לומר שאין כלום ולא היה כלום. ואם הם לא מגינים עליו, אז הם שותקים שתיקה מביכה כאילו האירוע המתועד לא התקיים.

יודעים מה, נאמר שזו לא הטרדה, שזה לא מעשה מגונה, "סתם" היצמדות ואולי חיכוך לכאורה. מה לזה ולתיאורים נוגים של תומכי המחאה, פרשנים ועיתונאים על אדם מבוגר, מעל גיל 70, ששירת במילואים גם במלחמת חרבות ברזל, פטריוט שמפלס דרכו לעזור למפגינים. מה זה רלוונטי למה שראינו? היו עוד אמירות מקילות: ייתכן שהסרטון בכלל ערוך, AI! והיו שטענו אחרי האירוע כי יש שוטרים שהטרידו ומטרידים מינית נשים בהפגנות.

קודם כל, אם חלילה היו אירועים כאלה של שוטרים מטרידים, חייבים להתלונן עליהם, פשוט חייבים להגיש תלונה. ואחרי שאמרנו את המובן מאליו, מה הקשר? אתם, המגינים עליו בלהט, דמיינו ממש כמוני שזו הבת שלכם או אחותכם או בת הזוג. גם אז הייתם מתייחסים לאירוע בסלחנות, "כולה אדם מבוגר"? אם זה היה אייל גולן, גם אז הייתם קובעים בפסקנות, "כולה ניסה להושיט יד למפגינים"?

אייל גולן (צילום: אלוני מור)
אייל גולן (צילום: אלוני מור)

כל כך מייאש שהאירוע נבחן מתוך פוזיציה פוליטית. הרי לא הייתם עושים הנחה לחרדי שנצמד לשוטרת בהפגנת "נמות ולא נתגייס" מתועבת. ואגב, איפה ארגוני הנשים אחרי אירוע כזה? ככל שראיתי, הפעם האחרונה שהארגונים חברו לקריאה משותפת על פגיעה בנשים הייתה לפני קצת יותר משבועיים, כשמחו במכתב משותף לראש הממשלה על כך שיש רק מנכ"לית אחת מכהנת במשרדי הממשלה. ועכשיו לא קריאה ולא משותפת. כלום.

איפה הפעילות הבולטות במחאת קפלן? חברת הכנסת נעימה לזימי צייצה השבוע כמה וכמה פעמים על הפעלת אלימות קשה של שוטרים כלפיה. זה באמת חמור ולא מתקבל על הדעת. חיפשתי ולא מצאתי דברים שאמרה בזכות הלוחמת שנחשד כי בוצע בה מעשה מגונה על ידי מפגין בולט. ח"כ לזימי וח"כ מרב מיכאלי הפמיניסטית נוהגות לצייץ בעקביות על כל מקרה של הפעלת כוח מוגזם ואלימות של שוטרים כלפי מפגינים. ועכשיו, אלא אם כן החמצתי ואני עושה להן עוול – כלום, דום שתיקה. גם לא משפט כמו: נראה חמור ובעייתי ונחכה להחלטת בית המשפט בנושא.

בהארכת המעצר של יפה אמר השופט: "זה מעשה חמור שנועד לבזות את המתלוננת – ולא רק. מעשה כזה שנעשה כלפי אשת כוחות הביטחון נועד לפגוע במשטרת ישראל כולה ולפגוע בלגיטימיות הציבורית שלה". הוא ממש אינו מגזים, לא רק משום שאם יימצא שהטריד מינית וייצא מזה בלא כלום זה עלול להיות המסר, אלא משום שיפה כבר נתן להבין בעבר שיש סיטואציה שבה אדם יכול לעשות דין לעצמו.

אייל יפה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
אייל יפה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בריאיון שנתן לאודי סגל וענת דוידוב ב־103FM, סיפר יפה על הרגע בספטמבר 23' שבו החליט להפסיק להתנדב: "זה היה רגע עצוב עבורי ועבור משפחתי כשהגעתי לנשק יום הדין ואמרתי שאני לא ממשיך להתנדב אם הממשלה מובילה אותנו לעבר חומה ולעבר דיקטטורה".

אני מניחה שהוא לא שינה את דעתו על הממשלה מאז. אולי הוא אפילו חושב עליה דברים גרועים יותר. זכותו. אבל אני יכולה בקלות לדמיין איך אדם, כל אדם, שמתייחס בבוז בלתי מוסווה לשלטון, יכול להגיע למצב שבו הוא נוהג בדרך המבזה את לובשות ולובשי המדים אם הוא רואה בהם זרוע ביצועית של השלטון.

באיזו זכות?
אבישי מתיה תקף במילים קשות בערוץ i24news את עינב צנגאוקר, אמו של מתן החטוף בעזה, אחרי עוד מתקפה קשה שלה על רה"מ נתניהו: "אני מבקש שתפסיקי. אני מבקש שתפסיקי עם הריטואל הזה של מוצ"ש בחמש וחצי. חמאס משתמש בזה נגד הבן שלך ויש עוד חטופים ולא כל משפחות החטופים תומכות בך. חלקן פשוט אוכלות את עצמן כשהן רואות אותך מסיתה באופן עקבי נגד רה"מ ונגד ממשלת ישראל ונותנת דלק לחמאס. פשוט תפסיקי כדי שנוכל להגיע לעסקת חטופים אמיתית ולא תשבשי אותה פעם אחר פעם".

מעבר לסגנון הבוטה, איך הוא יודע שהיא מזיקה לבנה? מה ההכשרה, החומר המודיעיני והניסיון שיש לו כדי לדעת? אני לא משוכנעת שיש לו מושג. אבל אמר. איזו חוצפה זו להטיף מוסר לאם שנלחמת על בנה החטוף.

כן, צנגאוקר אומרת דברים קשים מאוד לשמיעה, ולא כל משפחות החטופים חושבות שזו הדרך הנכונה לקדם את שחרור יקיריהן. אולי היא באמת טועה, אולי היא צודקת. אין לי מושג. אבל אני יודעת דבר אחד: שלאיש מאיתנו שלא נמצא במקום שבו היא נמצאת, אין זכות לומר לה מה לעשות ואיך להילחם. אני בטוחה שהשאלה כיצד לנהוג מייסרת מדי יום אותה ואת שאר משפחות החטופים שטרם הושבו.

עינב צנגאוקר (צילום: אבשלום ששוני)
עינב צנגאוקר (צילום: אבשלום ששוני)

באותה מידה אין לאיש זכות לנזוף או לכעוס על חטופים ששבו, רק משום שלא התיישרו עם תפיסת עולמם הפוליטית. זוכרים את המתקפה על נועה ארגמני על שהעזה לצאת עם משלחת רה"מ לוושינגטון ולא להיכנס בו באלף קמ"ש?

אז לפני מספר ימים קיבלנו שידור חוזר עם עומר שם טוב. חטאו: צילום מחויך עם שרה נתניהו, אשת רה"מ. זה היה הרגע שבו הוא חטף: מה פתאום הוא מצולם איתה, מה פתאום נפגש איתה. הוא משרת אותה בתמונה, בטח הכריחו אותו. ואני שוב שואלת: מי אתם שתגידו לעומר שם טוב מה לעשות? באיזו זכות?

האם יש סט דברים שמותר לו להגיד (נגיד בגנות נתניהו) ואם לא – יחטוף? הפעם האחרונה שהבחור המקסים הזה קיבל הוראות הייתה במנהרות חמאס. אני לא דוברת שלו, אבל יש לי רושם שהוא לא יקבל בכיף שוב הנחיות מאחרים.
שנה וחצי אחרי הטבח הגיע הזמן שניגמל מהספורט הלאומי של לומר למשפחות החטופים ולחטופים שחזרו מה לעשות. אלה חייהם הקשים, אלה החלטות שהם נאלצים לקבל. לא לנו להגיד להם מה לעשות, ועוד מפוזיציה בתחפושת של אמפתיה ואידיאולוגיה.

[email protected]