דוח ההכנסות וההוצאות של משרד האוצר לחודש מרץ שפורסם אתמול מצביע על ירידה קלה בגירעון בתקציב ב־12 החודשים האחרונים. לפי הנתונים, הגירעון ירד מ־5.3% מהתוצר ל־5.2% מהתוצר, והוא עומד על 105.5 מיליארד שקל. עם זאת הגירעון עדיין גבוה יחסית לתוצר. בתקציב 2025 נקבע יעד גירעון נמוך יותר של 4.7% עם אפשרות להעלותו ל־4.9%, אבל ספק אם יהיה אפשר לעמוד ביעד זה לנוכח הגידול בהוצאות הביטחון.
שתי סיבות עיקריות לירידה בגירעון: הראשונה היא ההקפאה בהוצאות משרדי הממשלה, כיוון שעד מרץ 2025 לא אושר תקציב. בשל סיבה זו הוצאות הממשלה הסתכמו ברבעון הראשון של 2025 ב־143.6 מיליארד שקל לעומת 147 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2024. במרץ 2025 הסתכמו ההוצאות ב־57.7 מיליארד שקל בלבד. ההכנסות ברבעון הראשון של 2025 הסתכמו ב־147.3 מיליארד שקל, לעומת 120.6 מיליארד שקל ברבעון המקביל. ההכנסות במרץ 2025 הסתכמו ב־44.7 מיליארד שקל.
הגידול בהכנסות ממיסים ברבעון הראשון של 2025 מוסבר בשתי סיבות עיקריות: הטלת מיסים חדשים, ובראשם העלאת המע"מ ב־1%, ל־18%, וכן גידול בהכנסות ממיסוי רכב. עיקר הגידול בגבייה במס הישיר נרשם בזכות מיסוי הסקטור הפיננסי ובראשם הבנקים (המשלמים כ־1% מכלל המיסוי במשק) וחברות הביטוח. כמו כן נרשם זינוק בהכנסות משוק ההון, מ־600 מיליון שקל למיליארד שקל. ההכנסות ממיסוי מקרקעין גדלו בשיעור משמעותי של 34% והסתכמו נכון למרץ 2025 ב־1.6 מיליארד שקל.
ואולם, על אף הירידה היחסית בגירעון, מוקדם עדיין לפתוח את בקבוקי השמפניה. יעד הגירעון לשנת 2025, כפי שקבע שר האוצר בצלאל סמטוריץ', עומד כאמור על 4.7% מהתוצר, אלא שספק אם יעד זה יושג לנוכח הירידה הצפויה בהכנסות ממיסים עקב משבר המכסים, שגרר ירידות חדות בבורסה, מה שיוביל להאטה בפעילות העסקית. ההאטה יכולה להתבטא בירידה בפעילות בשוק ההון, בשוק הנדל"ן וכן בענפי היצוא השונים.
נוסף על כך, אישור תקציב 2025 יפשיר את הקיפאון בהוצאות משרדי הממשלה, ואלה יעלו במידה ניכרת בהשוואה לרבעון הראשון. לאלה ניתן גם להוסיף את הגידול בהוצאות מערכת הביטחון בעקבות חידוש המלחמה בעזה.