ברקע מלחמת הסחר אותה פתח נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, והחשש הגובר לחזרה ללחימה עצימה בשל האיומים לקריסת הפסקת האש, בנק הפועלים פרסם היום (ראשון) את התחזית שלו, אותה הוא התחיל בקביעה כי העלאות המסים והירידות בשוק המניות האמריקני ממתנים מאוד את הצמיחה.

בבנק הפועלים מעריכים כי לאחר צמיחה נמוכה בשיעור של 2.0% ברבעון הרביעי של 2023, זו של הרבעון הראשון לא תהיה גבוהה יותר. הרכישות בכרטיסי אשראי עברו למגמת ירידה, יצוא הסחורות ירד בחודשיים הראשונים ועוד אומרים בפועלים כי נראה שגם הממשלה שפועלת ללא תקציב מאושר, תתרום להאטה בצמיחה. אפקט העושר, שנבע מעליית העושר הפיננסי של משקי הבית, היה גורם משמעותי שהגביר את ההוצאה לצריכה של משקי הבית, אפילו בזמן המלחמה, ועתה התמונה מתהפכת.

בשוק המט"ח, בפועלים מציינים כי השקל המשיך להיחלש בשבוע החולף וב-3.3% מתחילת החודש. הדולר נחלש בתקופה הזו בעולם, כך שמול האירו הפיחות היה חד יותר. הם מסבירים כי הגורם העיקרי לפיחות הוא ירידות המחירים בשוק המניות האמריקני, שגוררות רכישות מט"ח של המשקיעים המוסדיים. יתכן שהיחלשות השקל הושפעה גם מעלייה בסיכוי להתחדשות הלחימה ברצועת עזה. 

הלחימה ברצועת עזה (צילום: דובר צה''ל)
הלחימה ברצועת עזה (צילום: דובר צה''ל)

ירידה בעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, היא תמונת הראי של העלייה בגירעון של הממשלה. ברבעון האחרון של 2024 ירד העודף בחשבון השוטף ל-3 מיליארד דולר, לעומת 4.7 מיליארד ברבעון השלישי. בסיכום שנתי העודף ירד בקרוב ל-2 מיליארד דולר ל-17.1 מיליארד דולר. חלק מירידת העודף מוסבר בהקדמה של יבוא לפני העלאות המסים בתחילת 2025. אנו מעריכים כי העודף בחשבון השוטף ימשיך להצטמצם גם ב- 2025, ככל שישראלים יטוסו יותר לחו"ל. גם לאחר הירידה העודף בחשבון השוטף גבוה, ומהווה גורם תמיכה בשקל.

מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר הפתיע ונותר ללא שינוי, זאת לעומת הערכות המוקדמות שהיו סביב עלייה של 0.3%. עליית המדד הייתה נמוכה הן ביחס לעונתיות והן ביחס לזה שמדובר בחודש לאחר העלאות המע"מ, ובדרך כלל יש מוצרים ושירותים שמתייקרים בפיגור מסוים. סטיית המדד מהתחזית מפוזרת בין סעיפים רבים. ניתן לראות שמחירי השירותים עדיין עולים בקצב מהיר: לדוגמה: תיקונים, שיפוצים ותחזוקת דירה עלו ב- 1.0%, טיפולי שיניים - עלייה של 0.5% וארוחות מחוץ לבית - 0.6%.

מחירי הנסיעות לחו"ל (טיסות ושהייה) ירדו ב-0.6%, שיעור נמוך יחסית שמראה אולי שהתנודתיות הגבוהה שאפיינה את תקופת המלחמה כבר מאחורינו. מדד מחירי שירותי דירות בבעלות (שכר-הדירה) ירד ב-0.3%, והקצב השנתי של התייקרות סעיף זה עומד עתה על  3.4%. התייקרות שכר-הדירה בעת החלפת דיירים עלתה החודש ועומדת על 4.4%. האינפלציה מושפעת עתה משני כיוונים מנוגדים: מצד הביקושים, נראה שאלו צפויים לפחות באופן ניכר בשל הפגיעה בכוח הקניה של משקי הבית, וכן לאור הסטת ביקושים לחו"ל לאור הגידול בהיצע הטיסות.

נתב''ג (צילום: גילי יערי פלאש 90)
נתב''ג (צילום: גילי יערי פלאש 90)

מנגד, קיים מחסור בעובדים והשכר במשק עדיין עולה בקצב מהיר, שמשפיע עתה בעיקר על מחירי השירותים. ככל שיחלוף הזמן, ההשפעה של ההאטה בביקושים לצריכה תגבר וזו של המחסור בעובדים תצטמצם. האינפלציה צפויה לכן לרדת משיעור של 3.4% כיום לשיעור של 2.3% ב- 12 החודשים הקרובים.

ההפתעה במדד פברואר עשויה לקדם מעט את הפחתת הריבית, אך קשה לראות את הריבית יורדת מיידית, כששיעור האינפלציה השנתי גבוה מ-3%, ופרמיית סיכון המדינה עדיין גבוהה. לקראת אמצע השנה האינפלציה השנתית צפויה להגיע לשיעור של כ-2%, וזה יספיק כנראה כדי להפחית את הריבית. השווקים מגלמים עתה שתי הפחתות ריבית עד סוף השנה ועוד אחת בתחילת השנה הבאה.